24.12.2013

סיכום 2013 בתמונות

היי אהובים ואהובות שלי,
היום החלטתי, ככה בספונטניות הכה פולנית שמאפיינת אותי (ספונטנית- *ענת חיה באילוזיות), להעלות פוסט מסכם של כל הדברים הטובים שקרו לי השנה. ההחלטה להתמקד בעיקר בחוויות הטובות  ולכתוב עליהן לא באה כי אני חיה בעולם של: "HAPPY HAPPY JOY JOY", אלא נובעת מהיותי אופטימית (*ענת חיה באילוזיות 2) ומהעדפה שלי לזכור את הדברים הטובים בחיים ו"לשכוח" את הפחות טובים.
חוץ מזה, אני חולת חופשים, נופשים, נופשונים, סופי שבוע בארץ ובמיוחד בחו"ל. ולכן בכל פעם שמתאפשר לי בכפוף אילוצי ילדים/עבודה/ משפחה אני "בורחת" מהשיגרה.

אז קבלו את סיכום שנת 2013 בתמונות ולפי חודשים, דקה וחצי לפני שהיא מתעופפת לנו מהחלון,
(הניסוח הזה חד וחדשני ממש כמו מצעד הפזמונים 1983)...


13.12.2013

על המלחמה בטרפת הרזון, (וקצת אאוטפיטים לכבוד הסערה)

הי קפואים וקפואות שלי,
ממש רציתי לכתוב היום פוסט מלחמתי, כזה על משטר הרזון ועל העובדה שכל הזמן משדרים לנו שאנחנו אמורות להיות רזות כי אחרת אנחנו מוזנחות, עצלניות וכעונש גם רשתות הבגדים לא מוצאות אותנו כראויות להיות לקוחות שלהן.
מאד רציתי  גם לכתוב על העובדה שדימוי הגוף השדוף שמוכרים לנו ואנחנו קונות ומאמצות לליבנו, גורם לנו רק לשנוא את עצמנו במקרה ה"טוב" ובמקרה הגרוע גורם לנערות, ונשים (גם לנערים וגברים אם כי בממדים קטנים יותר), לחלות במיני הפרעות אכילה שיכולות להסתיים גם במוות.
כל כך רציתי לכתוב על זה שצריך להכריז מלחמה ממש על המעצבים, רשתות הבגדים והמפרסמים שמעודדים את הרזון. ולחזק את ידיו של עדי ברקן ש"חזר בתשובה", במירכאות כמובן היות שלא מדובר בהתחזקות דתית, אלא בהבנה שמדובר בטירוף הזוי שבנות מביאות את עצמן לתת משקל כדי להתקדם בתעשייה: דוגמניות, שחקניות, סלבס ואפילו נסיכה מתוקה אחת שסובלות רובן ככולן מהפרעות אכילה בדרגות קושי שונות וכל זה רק על מנת לקדש את הרזון שנכפה עלינו.
ולא שעדי ברקן הוא איזה קדוש, הוא בא מהתעשייה, הוא היה ועדיין נמצא בברנז'ה, ומן הסתם, בעבר גם דחף בנות להוריד עוד טיפטיפה במשקל. ודווקא בגלל שהוא זה שהניף את דגל המרד ב"שידפון" אני מעריכה אותו ומקווה בכל ליבי שהוא הסנונית הראשונה שתביא עימה את השינוי והנורמליות לתעשייה הכל כך מטורפת הזו והכל כך משפיעה הזו.
אז עדי ברקן מוביל עכשיו קמפיין שמשווה את מה שהבנות האנורקטיות עושות לעצמן עם הוריו שסבלו מתת משקל בתקופת השואה. ואני יודעת שההשוואה הזו היא רעה, היא נוראה ממש והיא מעצבנת ומטרידה. אבל מבחינתי מה שיצליח לנער את הבנות ואת כולנו בעצם, הרי הוא מבורך.
זאת ועוד, לטעמי כל מה שיגרום לבנות לאהוב את עצמן בכל גובה, מידה, משקל וצורת גוף הרי שיזכה לתמיכתי המוחלטת, גם אם אינני מסכימה עם הדרך. המהות זה מה שחשוב כאן!

2.12.2013

כמה סקירות והגרלה אחת שווה במיוחד!

היי נהדרות,
בחודשים האחרונים, כשהייתי קצת פחות לחוצה בעבודה (כי עכשיו "טרפת ברשת")..., הצלחתי למצוא פנאי ולהשתתף בכמה וכמה השקות ואירועי בלוגריות שעסקו בעיקר בנושאי טיפוח ואיפור. ובנוסף קיבלתי גם מספר מוצרים לסקירה.
את מרבית המוצרים הספקתי לנסות עלי, על בעלי, על הילדים ועל כמה שפני ניסיונות מזדמנים... ומעט מהמוצרים הותרתי סגורים וחתומים כדי לחלוק אותם עמכן.

21.11.2013

איך להיות שיקית, סקסית, מלאת סטייל ו....בהריון

היי יפות שלי,
קודם כל אפתח בהתנצלות קטנה על הזנחת הבלוג ועמוד הפייס בשבוע האחרון. הפעם, לא תאמינו, יש לי תירוץ מעולה: גילינו שהבן ההורס שלי הוא מתוק עם אישור רפואי! (ובעברית פשוטה: סכרת נעורים). אז כל השבוע האחרון אצנו, רצנו והסתובבנו בין מרפאות, אינסולין, סוכר ופחמימות...
אבל החיים מחזירים אותנו לשגרה הברוכה, וחלק מהשגרה היא פוסט חדש...

אחת ההנאות הגדולות שלי מהבלוג, מלבד הכתיבה בו והיכרות עם אנשים חדשים ונפלאים, היא שאני עוברת חוויות מדליקות שככל הנראה לא הייתי עוברת אלמלא כתיבת הבלוג.
פה הייתי דוגמנית של שולי סיני מעצבת חרדית, דגמנתי ל-PIPA FASHION אופנה למידות ביניים וגדולות (פה ופה), ופה לבורדו חנות PLUS-SIZE משגעת.
הפעם קיבלתי הצעה לחוויה שונה לחלוטין, להיות על תקן הסטייליסטית מאחורי הקלעים. ולא סתם אלא לבחורה חמודה, שהיא גם בלוגרית מדליקה והכי חשוב: בהריון! סופר אתגר בעבורי, בעיקר לאור העובדה שאני לא סטייליסטית ומעולם לא הייתי אז "בארור" שלא יכולתי לסרב...
הרעיון שעמד בבסיס שיתוף הפעולה היה שהריונית מן הישוב, (לא גל גדות שהיתה גל עצמות גם בחודש תשיעי), יכולה להיות מגניבה, שיקית ואפילו סקסית.  וגם בשלב שהמותניים נעלמות לא צריך להיראות מוזנחת.
ולכן התכנסנו 4 בלוגריות: אורנה מלכי ליבנה- על האירגון, שלומית מאמהות אורבניות- על המצלמה, אנוכי- על הסטייל ומורן פרנקל בסן - THE SUPER MODEL בבוטיק המתוק והמקסים של אושרית ניקה (אצ"ל 7 קרית אונו), המציג את קולקציית הסתיו 2013/14 של המותג 9FASHION.

בהריון כמו בחיים, כל אחת משתנה באופן אחר וצריכה להתאים לעצמה את הבגדים בהתאמה למבנה הגוף, הגיל הנוחות ועוד, אחרת מתקבל מראה מתאמץ, פרחי, לא נוח ולא מתאים.

לפני הכל תמונות של איך לא...

ככה לא
וגם ככה לא!








12.11.2013

פרוייקט אשה- מכנסיים


היי יקרות ויקרים שלי,
מרגיש לי כמו long time מאז שהעליתי פוסט מלא אג'נדה...

מי שכבר מכיר אותי יודע שאני ממש אבל ממש אוהבת שמלות מכל המינים, האורכים, הסוגים והצבעים. כי שמלות הן הרבה יותר סלחניות לגוף מקומר, הן עוטפות ברכות ויודעות להסתיר את החלקים הפחות פוטוגניים (ממש אינטיליגנטיות השמלות האלה, הן עושות גם קניות לשבת?). על כן, מעל 95% מהארון שלי מלא בשמלות ויש לי (או היו לי) רק זוג מכנסיים אחד לעבודה.

מי שכבר מכיר אותי יודע גם שאני ממש אבל ממש אוהבת את הבגדים של PIPA. וכמובן את האנשים שמאחורי PIPA מיכל ואביטל (אייקון מסמיק).

2 משפטים על הבוטיק למי ש"בטעות" עדיין לא קראה את הפוסט הזה:
אופנת PIPA מייבאת מדנמרק בגדים לנשים במידות 42-56, הבגדים סופר טרנדיים, מדליקים, איכותיים ובמחירים מאד סבירים.

חלק מהחוכמה של מיכל ואביטל הוא לא סתם לפרסם את הבגדים על דוגמניות מורעבות, (אויש! אין משהו שמקומם אותי יותר מזה), אלא להזמין לימי צילומים בלוגריות אופנה במידות PLUS-SIZE למדוד ולהתרשם ממגוון הבגדים שבשואו-רום.
כשהייתי ביום הצילומים הקודם, הסברתי והדגשתי שאני משתדלת להימנע ממכנסיים. הסיבה ב"גדול" (תרתי משמע), היא טוסיק עם ת.ז. משל עצמו...
לשמחתי, הדיון הזה היווה למיכל אחלה הרמה להנחתה כי היא ישר קבעה איתי יום לצילומי מכנסיים.

הקונספט של היום היה: "אשה, אל תפחדי ממכנסיים!"


7.11.2013

כשסטייל ויוקרה נפגשים- בוטיק MYMA


היי מקסימות,
מי שכבר הספיקה להכיר אותי, יודעת שאני מכורה קשות (גם) לנעליים, מגפיים ותיקים.
מרבית הנעליים/מגפיים/תיקים שלי עשויים מעור ולא נרכשו בארץ אלא בארגנטינה (בגלל החורחה) ונעליים גם בארה"ב (בטיול של שנה שעברה לניו יורק).  ועל תיקים כבר כתבתי פוסט שלם    :-)
אבל גם בארץ אני לא טומנת את ידי בצלחת וקונה בעיקר נעליים ומגפיים (כי גם התל"ג הישראלי צריך להתקיים איכשהו... לא?).




לסיפתח, נתחיל בכמה פריטים מהארון הפרטי שלי

נעליים- אודרי ברוק, נרכשו ב- DSW ניו יורק


31.10.2013

פוסט אורח: מרים שיינר- מדהימה, מתוקתקת וחרדית...

היי מקסימות,
כמעט בכל פוסט אני "חופרת" לכן (ולא בטוח שהמרכאות מתאימות כאן), על כך שניתן להתלבש בסטייל ולהיות סופר מתוקתקת למרות שאף אחת מאיתנו לא מושלמת ולא ניחנה במידות של דוגמנית על, (מאלו שלא יוצאות מהמיטה בשביל פחות מ- 100,000$)...
בדרך כלל אני כותבת על ההתמודדויות שלי שהן בעיקר גיל, משקל ומבנה גוף.
אבל שלוש המגבלות שאני חווה אינן המגבלות היחידות שאנחנו צריכות להתמודד עימן כל בוקר, ולכן ביקשתי ממספר נשים שאני מאד מעריכה להתארח אצלי בבלוג ולכתוב לי פוסט על ההתמודדויות שלהן.
כל אחת מהנשים שבחרתי, מתמודדת ובהצלחה יתרה, אני מוכרחה לציין, עם הגבלות או מגבלות שונות משלי.

26.10.2013

44 הוא השטן החדש??????????

הי בנות,

השבוע קראתי שתי כתבות בעיתון: אחת כלכלית והשניה רכילותית.  אחת מישראל והשניה מארה"ב.
על פניו אין כל קשר בין שני הנושאים בכתבות, אבל אני מוצאת קשר מיוחד מאד. אז תקראו ותגידו לי אתן...

13.10.2013

!ANAT THE BANKER & PIPA FASHION- A NEW LOVE

היי מקסימות שלי, (ויסלחו לי המקסימים, אבל בחרתי את הפוסט הזה לכתוב בלשון נקבה, מבלי לפגוע חלילה באף אחד).

ברשותכן, אחזור לרגע קטן למה שכתבתי  בפוסט הראשון שהעלתי כאן, על הסיבה שבגינה החלטתי לפתוח את הדף הייעודי בפייסבוק וגם את הבלוג. וכך כתבתי:  "חסר לי...  יש בארץ המון בלוגים נפלאים שעוסקים בלייף סטייל בכלל ובאופנה בפרט, של בלוגריות צעירות מאד (באופן יחסי) ורזות מאד (באופן יחסי) ויפות יפות (באופן אבסולוטי)!  אבל אין כמעט בלוגי אופנה של נשים מעל גיל 30 ובמידות ביניים, אז הרמתי את השרביט והנה אני פה".

סט הצילומים בסטודיו מעל החנות, אביטל מצלם ומיכל מצלמת את שנינו...

10.10.2013

My Guilty Pleasures

היי בננות,
היום אני רוצה לכתוב על אחת מההנאות הדי מטופשות שלי: סדרות טלוויזיה עם סטיילינג הורס בהתמקדות על תכשיטים לוהטים...
כן כן, אתם מגלים לאט לאט עד כמה רדודה הבנקאית שלכם מאחורי החזות הרצינית  והאינטיליגנטית  :)

7.10.2013

ביקורת בנקאית- חמאת גוף Pele- ללין

היי יקירות,
עלה בדעתי היום רעיון לכתוב מידי פעם פוסטון קצר (רק להבהרה: פוסטון הוא לא נגזרת של פוסטינור) על מוצר שאהבתי.
ככה בקטנה :)

הפורמט של הפוסטים הללו ילך כך:
- שם המוצר והחברה
- האם קניתי או קיבלתי לסקירה
- תיאור קצר
- תכולה ומחיר
- דעתי על המוצר (מדד העו"ש, זוכרות)?

1.10.2013

אמא'לה, פתחו לי תיק!

שלומות יקירותיי!
זהו, הגענו לאחרי החגים... הצלחתן להתאקלם בקלות? איך היתה החזרה לשגרה (או שמא שגרע, לא עלינו)?
בכל מקרה, אין לנו מה לעשות בעניין אלא להמתין יפה יפה ובסבלנות אין קץ לחופשה הבאה, (למה אי אפשר לגשר עד חנוכה)?

בשביל להקל על כולנו את הפרידה מחודש ספטמבר הנפלא שעברנו, היום פוסט עם מעט מילים והרבה תמונות (שלא תגידו שלא התחשבתי)...

28.9.2013

ביקורת הבנקאית- מופע


אחרי החגים שמח יקרים שלי!

כמה נתוני פתיחה עלינו: 
אני והחורחה אוהבים לצאת למופעים ולהצגות, הרבה יותר מאשר לסרטים. יש משהו במופע חי או בהצגה שקוסם לי באופן אישי מאד,  שואב אותי לתוכו ומעניק לי ערך מוסף שנשאר גם לאחריו, מה שלא קורה אצלי בדרך כלל בסרטים.

מרבית ההצגות/ המופעים שאנחנו הולכים לראות הם קלילים באופן יחסי ולא הצגות סופר כבדות (כי כבד יש לנו מספיק בחיים)...

מופע או הצגה קלילים, כאשר הם איכותיים ובעלי הומור אינטיליגנטי, הם לחלוטין תענוג צרוף!

20.9.2013

שששש.......... תרגיעו - נופש ישראלי קצת שונה מהרגיל.


חג שמח אהוביי ואהובותיי,

**** הערה חשובה, בשל פניות שקיבלתי, על פיהן הפוסט נראה פרסומי, אני רוצה להדגיש כי השהות במקום נרכשה על ידי בתשלום מלא ולא הייתי אורחת על חשבון המקום.
על כן, כל הכתוב מטה, לא מומן ע"י אף אחד למעט אדון ישראכרט הפרטי שלי (3 תשלומים, דרך הבנק)... ****

לכל מי שחשב שנעלמתי כי לא פרסמתי פוסט השבוע, הסירו דאגה מלבכם! אני פה, חיה ובועטת (אבל רגועה)...

אנחנו חיים בסביבה מאד לחוצה ומתנהלים מרבית הזמן בעצימות גבוהה (מונח מתחום הספורט שלימד אותי חבר, אבל מתאים יופי לסגנון החיים שלנו פה...(
בגלל דרך החיים שלנו אנחנו מצליחים להספיק לעשות המון דברים (את חלקם אפילו בו זמנית). אבל יש מחיר מסוים ללחץ ולעצבים. ואנחנו צריכים לדעת וללמוד להרגיע ולתת לגוף ולנפש קצת מנוחה.

נשבעת לכם, ככה נראיתי בסוף השבוע שעבר

כל אחד יכול לבחור את הדרך המועדפת עליו למנוחה ולרוגע. זה יכול להיות שינה ארוכה, שריצה בים או טיול בטבע.
אצלי, אם אני רוצה להתנתק ולהירגע על אמת, אז רק במקום אחד בארץ: מצפה הימים (המלון היחיד שאני חוזרת אליו לפחות אחת לשנה ב- 4 שנים האחרונות).

מדובר ב-150 דונם של חווה שבמרכזה מלון בוטיק ספא הממוקם ליד ראש פינה וצופה אל נופם של הרי הגולן והכינרת (אין לתאר במילים את הנוף הנצפה מהמלון), מוקף בשלווה אינסופית ועטור ירק וציוץ ציפורים (אני? ציוץ ציפורים? כן!).
הנוף בלילה
הנוף ביום- מדהים לא פחות


את המלון הקים ד"ר אריך ירוסלבסקי (ירוס) שנולד ב-1892 בגרמניה, עלה לארץ בשנת 1920, השתקע בגליל ונודע כמטפל שהביא עמו טיפולים חדשניים לתושבי הסביבה. עלה ברגל באחד הימים במעלה הר כנען, השקיף אל אדמת העמק ואל ימת החולה וים כנרת ונדר כי בבוא היום יקים במקום בית הבראה, שיסודותיו יהיו מושתתים על תזונה צמחונית ודרכי טיפול טבעוניותאגב, מכאן השם מצפה הימים. 
ממנו הכל התחיל...

הסגנון של המלון כולו הוא שונה ואינו דומה כלל למלונות ה"רגילים" שאנו מכירים. העיצוב והריהוט בין אם בלובי ובין אם בחדרים הוא כפרי, ספות וכורסאות בסגנון עתיק, פרקטי עץ והמון אבל המון צמחיה, בוסתנים, גינות תבלין ומים זורמים שקול הפכפוך שלהם מרגיע גם את האנשים הכי אורבניים עצבנים...
למלון יש מסעדה חלבית אשר מוגשים בה סלטים, לחמים, מוצרי חלב ודגים. מרבית הפרודוקטים (לחמים, ירקות, פירות, גבינות), מיוצרים בשטחי החווה העוטפת את המקום.  (לחבריי הקרניבורים: יש גם מסעדה בשרית בתוספת תשלום. מספרים עליה שהיא טובה, אבל אני מעולם לא אכלתי בה).
עוגות של אחה"צ. הפעם כולל יין וליקרים בגלל החג וכמובן 2 חליטות

על רקע הספריה: החצי שלי רגוע, אוחז חליטה,
(ארגנטינאי פלוס חליטה מינוס אספרסו= תחשבו לבד)....

החדרים מאובזרים מאד, עם ג'קוזי (בחלק מהחדרים), מקרר מיני, טלוויזית LCD (שביננו, כמעט לא מדליקים), ולרב החדרים מרפסות מהן נראה נוף מהמם לא פחות! הפעם, פירגנו לנו חדר במיקום גבוה, עטוף חלונות ונפלא, פשוט נפלאֱ
הנוף מהחדר

ומהצד השני...


מיטה מקסימה רק קצרה מידי לענק שלי


להתקלח עם נוף לעצים....


מהשניה שנכנסים למתחם, מרגישים את השקט והרוגע. חלק מזה נובע גם מהעובדה שמלבד כמויות של אורחים בלוק אחיד (חלוק מגבת לבן ונעלים לבנות), כולם אוחזים ביד ספלים עם חליטות. כן, כל מה שצומח בחצר- נקטף, ומועבר בתצורתו הסטנדרטית או המיובשת לשולחן ארוך להכנת חליטות. 
הוווו....  שלום שלום


ויש ספא! אוי אני אוהבת! מצידי להיות כל יום כל היום במסאז'ים מכל הסוגים והמינים. המלצה שלי: אבנים חמות, עיסוי שמנים אינדיאני במקור עם אבני בזלת חמות. אגב, חסכתי לכם תמונה שלי אחרי מסאז' , לוק של רגיעון לא פוטוגני עלי בכלל... 
רואים את החיוכים?

הספא

הבגדים שלי בחופשה שונים מהרגיל ובמצפה הימים שונים אפילו יותר. רוב היום אני מסתובבת בחלוק לבן (עם בגד ים מתחתיו), ועם מינימום איפור (אייליינר ומילוי גבות, רק כדי לא להפחיד את השכנים)...וכמו שאמרתי לחצי: אני הולכת ו"מתמזנחת" ככל שהשעות חולפות :)

הערב הראשון: שמלה שחורה- גולברי, צעיף- הודי'ס, שרשרת- איביי.
והיו גם גרביונים שחורים ונעלי פלייפטו שחורות.
אבל החצי טרם הפנים שצריך לצלם את כל הגוף בשביל פוסטים על אופנה...

אאוטפיט של חופש...



גופיה- עונות, ג'ינס 3/4- הוניגמן, כובע- טופ-טן, סנדלים היסטוריים

ברגוע עם ספר ולמברוסקו...
חולצה- תמנון, מכנסיים- עונות (מכאן)




















אז לסיכום: אני מעדיפה תמיד חופשות אורבניות בחו"ל. אבל פעם בשנה כשאני רוצה להתנתק מהעולם אני משתדלת להגיע ל-2 לילות שקטים ונינוחים. יחד עם זה, פעם הוספנו עוד לילה וביום האחרון עזבנו את המלון מוקדם כי הייתי בדרך להתחרפנות טוטאלית מעודף השקט... 

מעניין אותי לדעת, איך אתם בוחרים להירגע?


ביי בינתיים,
ותזכרו שכמו תמיד, אני כאן בשבילכן בבלוג, בפייס, במייל, בטלפון ובבית הקפה הקרוב. אל תתביישו ושימרו על קשר!


9.9.2013

הבגידה

היי אהובותיי,

זוכרות את הפוסט הזה, על אלה שאני לא מוותרת עליהם?
בפוסט ההוא הצהרתי קבל עם ועולם, שאני אישה של בושם אחד ושאני מכורה לריח של KNOWING מבית אסתי לאודר ורק איתו אני משתמשת, (כי קוקו שאנל אהובי האמיתי והראשון יקר מידי).

רצה הגורל, והזדמנו לידיי בשלושה מועדים שונים, שלושה בשמים אחרים, עם איפיוניי ריחות שונים, אז החלטתי לבגוד וכמובן לרוץ ולספר לחבר'ה!

4.9.2013

שנה טובה

שלומות יקיריי,
הפעם פוסט קצרצר ולא חופר (אני מקווה)...

שנה חדשה עומדת בפתח, שנה עברית/ יהודית? ולמרות שרובינו "סופרים" שנים ע"פ ספירת הנוצרים, כשנכנסים חגי תשרי עוטפת את אותנו מן אווירת חג והתחדשות.

31.8.2013

סוף השבוע- יוצאים קבוע...

שלומות אהוביי ואהובותיי,
בדרך כלל אני משתדלת להעלות פוסט אחת לשבוע. לא כי אין לי רעיונות או זמן לכתוב, אלא פשוט ע"מ לא להעמיס.
השבוע אני חורגת מעט ממנהגי, רק כי יש לי יותר מידי מה להגיד וקשה לי להתאפק... אני רוצה לשתף אתכם במעלליי בסוף השבוע האחרון, (הכי יומני היקר שלום...)

29.8.2013

בית פתוח לעמותות- בקשה אישית ממני אליכם.

היי אהוביי,
בדרך כלל אני משתדלת להיות משעשעת, לכתוב את הפוסטים בהומור ולא לקחת את עצמי ברצינות יתרה. אבל זה הולך להיות פוסט מעט שונה, שנכתב בדם ליבי.

בישראל חיים היום המון אנשים בוגרים וילדים עם צרכים מיוחדים.
מבלי להיכנס לדיונים פוליטיים ולדעות פוליטיות כאלה ואחרות, אכתוב שהמדינה מנסה לדאוג לצרכים של האוכלוסיות המיוחדות. אבל לא מספיק. אין מספיק תקציבים לחלשים... לוואקום הזה, שבין הרצוי למצוי, נכנסות עמותות. בין אם העמותות ממומנות בחלקן ע"י המדינה ובין אם לאו, כל העמותות זקוקות לסיוע של אנשים רחבי לב וכיס.

26.8.2013

דז'ינקוייה, פרושה, פשפרשם...

כן כן... חזרנו מוורשה ואני עוד בהשפעה: תודה, בבקשה, סליחה... יש יותר פולני מזה? אולי רק לשתות תה פושר, לבד במטבח בחושך ולנוח בקבר :)

אני אחלק את הפוסט היום ל-3 חלקים:
הטיול והמלון
ההמלצות שלי
והכי חשוב- השופינג!

18.8.2013

שלום, אני נוסעת...


לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון,
לונדון לא מחכה לי...
אבל וורשה כן!!!

אפצח בווידוי קטן: מי שמכיר אותי יודע שאני מרקו פולקה... חיה בשביל לצאת לחופשות. ואם כבר חופשות, אז לגלות עולם - טיולים אורבניים בחו"ל (*אייקון מאוהב...). אני לא טיפוס של טבע. מבחינתי, ההרים אותם הרים והנחלים אותם נחלים. ולכן, אם אין איזו שמורת טבע מדהימה ביופייה אני מוותרת על טיולי נוף, ומעדיפה טיולים בתוך ערים.

13.8.2013

אלה שאני לא מוותרת עליהם...

היי בנות,
אני משערת שהפוסט הזה ייקרא ע"י בנות בלבד. אבל אם יש פה במקרה, גם קורא גברי ומסוקס, אז היי גם לך...

הפוסט הזה הולך להיות על המוצרים שאני הכי אוהבת, לא מוותרת עליהם ולא מחליפה אותם.

כעיקרון אני טיפוס של הרבה מכל דבר: הרבה בגדים ונעליים, הרבה איפור, הרבה טיפוח, הרבה לקים.... הרבה.
ואני גם לא שומרת אמונים, לא למוצרים ולא למותגים. אני אוהבת להתנסות בהכל מכל וכל. ומתוך ההתנסויות אני לומדת, אוהבת או מתאכזבת.

9.8.2013

שמלת השבת של ענתי'לה

היום פוסט עם מעט מילים והרבה תמונות. כי בחום ובלחות הזו למי יש באמת כוח לקרוא?

זוכרות את הפוסט הזה? בו כתבתי שאת מרבית השמלות שלי אני קונה מחנות אמריקאית (גם רכישות און ליין) בשם מייסי'ס? ובכן מידי פעם אני "עושה סיבוב" בחנות ומוצאת שמלות נפלאות, (גם של מעצבי על) בסיילים, ולפעמים אפילו נשארות רק מידות בודדות ואז הן כבר ב-  Clearance והמחירים ממש ברצפה. 

7.8.2013

על הקשר בין איתי אנגל, צלקות והשירותים החשאיים...

טוב, בטוח יש עכשיו מי שאומר לעצמו: "וואלה, מה עובר עליה? התחרפנה טוטאלית? השמש טיגנה לה את המוח והלחות גרמה לו לנזול דרך אוזן שמאל?"

אז לא! (כן, בכל מה שקשור לחום וללחות... אבל לא בקשר לכל היתר).

אני אפשט,
כשהיינו ילדים, ההורים אמרו לנו: "תלמדו! הכי חשוב ללמוד". אח"כ בגרנו וכמובן אמרו לנו: הכי חשוב להוציא תעודת בגרות, ואז תואר ראשון וכמובן שכדאי גם ללמוד לתואר שני...
ואני ילדה טובה ירושלים (ראשון לציון במקור, אבל לא נתקטנן), למדתי ולמדתי ולמדתי: תעודת מקצוע, ותואר ראשון ותואר שני. ודי!

1.8.2013

אני? דוגמנית?

והתשובה המפתיעה.... כן!!! 
אני, ענת אל-דר צ'רקה-  דוגמנית PLUS-SIZE! מי היה מאמין...

אחרי שנים שלא העזתי להצטלם כי אני לא פוטוגנית, כי אני לא יוצאת טוב בתמונות, כי ככה וכי אחרת; הוכחתי לעצמי שאין הר שלא ניתן לכבוש ואין פחד שלא ניתן לנצח!

24.7.2013

לא דיברנו עוד על אהבה (מילים: אהוד מנור).

אני רוצה להקדיש את הפוסט השבוע לכל אוהביי ואהוביי ובמיוחד לילדה יפה אחת שגרמה לי לכמה פרפורים מיותרים בלב...

השבוע נחגג יום האהבה היהודי טו' באב, ומשום שלא ניתן להתחמק, ובינינו, אני גם לא ממש רוצה להתחמק מלכתוב על אהבה, אז לקחתי שיר נפלא שכתב אהוד מנור ז"ל, שיר שמצליח תמיד לרגש אותי ואני מנסה לתת לו פה פרשנות משל עצמי.
אני מבקשת את סליחתכם מראש על הדביקות המסוימת אבל זה יום האהבה, מותר לי!
  

15.7.2013

על מידות גוף וקבלה עצמית

היי חברות (וחברים?),
כל השבוע האחרון אני מתלבטת על מה לכתוב את הפוסט הזה, ויש לי המון רעיונות בראש: איפור, בגדים (יש חדשים), תיקים, נעליים? ויש לי כמובן עוד "אוספים" שאני רוצה לחלוק אתכם. וככה אני מתלבטת לי כל השבוע האחרון ופתאום הבנתי על מה אני אכתוב והכל התבהר לי בראש...

9.7.2013

ההשקה הראשונה שלי: +CLINIQUE ddml

פרולוג-
חברת קליניק משיקה בארץ את קרם הפנים המחודש-משודרג שלה (לא חדש כבר תבינו, אני מנסה לבנות פה מתח).
החברה החליטה להזמין לאירוע ההשקה גם בלוגריות וגם גולשות פעילות ברשת. 
אני, (בהיותי אז גולשת פעילה ולא בלוגרית, וגם את זה עוד מעט תבינו), זכיתי לקבל הזמנה לאירוע.

אז כמו שאמרתי: הייתי בהשקה הראשונה שלי ושרדתי לספר עליה  או בקיצור +CLINIQUE ddml

2.7.2013

בגדים "ישראלים"


בהמשך ישיר לפוסט הקודם, בו כתבתי על רכישות בגדים On-Line, ובייחוד מהאתר האהוב עלי מייסי'ס, קיבלתי המון שאלות לגבי רכישת בגדים בארץ.
נו, אז  כ מ ו ב ן  ששופיסטית כמוני לא תוותר באופן גורף על טיולי קניונים בכלל ועל קניות בפרט! ולכן, על אף שההיצע עבורי הוא יחסית מצומצם אני מצליחה לקנות ולהתחדש גם "בבגדים ישראלים".

רק שבבלוג, כמו תמיד בחיים, אין טוב בלי רע. אז רגע לפני שאני מעלה תמונות, אני רוצה קצת להוציא קיטור (לקטר ענת, לקטר)...

27.6.2013

הטיול שלי לניו- יורק ואיך הוא שינה את הרגלי צריכת האופנה שלי.

כמה נתונים חשובים עלי להתחלה:
1) אני שופוהולית (ולא בגמילה, רק אל תגלו לבעלי). 
2) אני מידה 44 עם טוסיק גאה (כ"כ גאה שאנחנו בוחנים לתת לו תעודת זהות משל עצמו).
3) יש לי פטיש לשמלות (ואין לי משהו חכם להגיד על זה)...
4) אני אוהבת סיילים, (כי אני יכולה להגיד שבעצם לא בזבזתי- חסכתי)
5) עד לפני לא הרבה זמן חששתי לקנות On-Line (כל הפייפאל הזה הלחיץ אותי, דור הקשישים הרימו ראשיכם)!

24.6.2013

ברוכים הבאים (או במילים אחרות, מאיפה מתחילים)...

אז מאיפה באמת מתחילים?

היי, אני ענת אל-דר צ'רקה (יאללה, כל הבדיחות על השם שלי- זה הזמן)!  
אני בת 39, גרה בתל-אביב, נשואה לאהוב ליבי הארגנטינאי הנהדר, המדהים והענק (ענק ענק- 2 מטר ענק) כבר 7 שנים (וחבוב, אם אתה קורא פה, אז להזכירך יום נישואין ב- 29/6)... ואמא לשני "גוזלונים קטנטנים": אפרוח בן 18 ונסיכה בת 16.

אני בעלת תואר שני במנע"ס מהאו"פ ועובדת באגף העסקי של בנק הפועלים, בו ניתנים שירותים בנקאיים לקונצרנים הגדולים ביותר במשק הישראלי, (ולא, אני לא עובדת בסניף, וגם אין לי שמץ של מושג במשכנתאות ובריביות של הלוואות לאנשים פרטיים). עכשיו כבר ברור למה- The Banker?

בשעות הפנאי שלי אני מאד אוהבת אופנה, איפור, שופינג וטיולים בחו"ל (מי אמר רדידות ולא קיבל)?