27.6.2014

פוסט כחול

חם חם חם...
הקיץ הגיע במלוא הדרו והבילותו, חם לי, לח לי ודביק לי והבלעכס הכללי שולט בשניה שעוזבים את החדר הממוזג (ואנחנו אפילו עוד לא ביולי-אוגוסט).
אז איך ההקדמה הפולנית אנטי-אופטימית הזו מתקשרת לכותרת הפוסט הכחול? רק בצבע (מתנצלת מראש בפני המתבאסים למיניהם)...
בעוד שבחורף הצבעים הכהים והכבדים שולטים: השחורים, האפורים והחומים,  הצבעים של הקיץ נוטים להיות בהירים, פסטליים וזרחניים יותר מאלו של החורף. אני מאד אוהבת צבעים כחולים וירוקים בקיץ, (לא ברור לי למה, שהרי אני לא ממש אוהבת ים או בריכה)...הבעיה היא, שלצבעים האלה יש נטייה להשתלט על כל האאוטפיט ולכן צריך להיות קצת זהירים גם במינונים שלהם בלוק הכללי וגם בשילובים שלהם עם צבעים אחרים, בייחוד לאור העובדה שבשילוב כחול-לבן יש תחושת דגל ישראל, ובשילוב כחול-לבן-אדום מרגישים פתאום הרביעי ביולי... (אגב, מהסיבה הזו, שנים לא היו לי בגדים כחולים בארון).
ונתחיל כמובן עם איך לא
אז ככה ממש לא (אבל ממש לא)!




נחמד, אבל טו מאץ'...
















14.6.2014

ANAT THE BANKER & NUMA- I'M IN LOVE

שבת שלום,

הקדמונת (ככה כי נגעתם לי בלב)

לפני כשנה, כשפתחתי את הבלוג, ידעתי שאני מכוונת לנישת קוראים ספציפית ושנושאים שמעניינים אותי לא בהכרח יעניינו את כולם. שהרי אני כותבת למגזר נשי, בגילאים ובטווחי מידות מסויימים שאין לו כמעט מענה בבלוגיה הישראלית. 
להפתעתי הרבה, הצטרפו אלי לדרך המון קוראים גם מחוץ לנישה הצרה שחשבתי שאני מכוונת אליה- דבר שמשמח אותי מאד מאד. מה שמשמח אותי אף יותר, היא היכולת ל"נצל" את הכוח של המדיה הזו לחולל שינוי גם אם קטן, או לכל הפחות להביא פתרונות שונים ויצירתיים לקוראים שלי.

ועכשיו ל"ביזנס"-

מעבר לכתיבת הבלוג, אני מאד משתדלת להגיע לרשתות, לחנויות ובוטיקים ולמעצבי אופנה שמעצבים למידות ביניים ולמידות גדולות ע"מ לראות אם יש לי מה לקנות בהם. אגב, כשאני אומרת מה לקנות, אני מתכוונת לבגדים הורסים, באיכות מצויינת ובמחירים שפויים (כי אני ממש לא לובשת כל דבר רק כי המידה מתאימה). אז בשנה האחרונה יצא שהתעצבנתי כשלא היה לי אאוטפיט ישראלי, המלצתי על רכישות ברשת (בעיקר במייסי'ס), כתבתי על הבגדים הישראליים שלי, על פיפה (כאן וכאן), על בורדו, על סו סימפל ואפילו על שולי סיני שמעצבת בגדים לנשות המגזר החרדי (בתקווה שלא שכחתי אף אחד)...
אבל הפעם, משיתוף הפעולה האחרון- התעלפתי! דרך הבלוג נוצר קשר עם המעצבת דנה מליק בעלת הבוטיק נומה. והילדונת הזו, הצלחיה להפיל אותי מהרגליים. היא מעצבת בגדים לנשים ממידה 38 ועד למידה 50, תופרת במתפרות בארץ ומוכרת אותם בחנות קטנה ומטריפה באבן גבירול 169 בתל אביב, (בבוטיק ניתן למצוא גם פריטים של מעצבים ישראלים נוספים).
בד"כ כשאני מגיעה ליום צילומים, אני משתדלת למדוד המון בגדים, גם אם הם פחות הטעם שלי, ע"מ לתת ויז'ואל מקיף לקוראים. אצל דנה זו היתה בעיה קשה, בעיקר כי אהבתי 99% מהבגדים שבחנות (ולראיה- קבענו לערוך צילומים שעה ואז אהבתי: את זה ואת זה ואת זה....... והגענו ל-3 שעות מכובדות של צילומים).
המוטו שמוביל את דנה בעיצובים הוא: "הקולקציה נעשתה מתוך הבנה שנשים מלאות צריכות ויכולות להראות מעולה עכשיו. (ולא "אחרי הדיאטה"), היא מורכבת מפריטים לערב וליומיום כאשר הקו המנחה שלה הוא להחמיא לגוף הנשי תוך כדי השמת תשומת הלב לנוחות של הבגד ובחירת בדים איכותיים"
מלבד הבוטיק, קיימת גם חנות מקוונת ועמוד פייסבוק (אל תתעצלו, ניתן לתאם שעות שונות משעות הפתיחה הקונבנציונליות).
עוד משהו משעשע-  לכל פריט יש שם של בחורה אחרת (רמז דק: אני מחכה לשמלת ענת)...

ועכשיו לתמונות (שווה לקרוא עד הסוף- מחכה שם הפתעה)

*למרבית הפריטים שאני לובשת קיימים באותם הדגמים גם מקבילים בצבעים/ הדפסים שונים.
*השתדלתי לכתוב את כל המחירים כולל ההנחות גם של הבגדים וגם של האקססוריז בהם השתמשתי.


נתחיל עם תמונות שכבר העליתי בפייסבלוג: חצאית אדומה וחולצה שחורה שחזרו איתי הביתה מתנה מדנה. והשמלה הירוקה שכל כך הולכת להיות שלי!

10.6.2014

על האנורקסיה

שלום לכם יקיריי ויקירותיי,

כמעט שנה מאז שהבלוג הזה עלה לאוויר והאג'נדה שלי, העוברת כחוט השני לאורך מרבית הפוסטים בכל התקופה היא: שניתן להיראות נהדר בכל גיל, בכל משקל ובכל מידת בגדים.
מבחינתי, אחד האנשים הראויים ביותר בתעשיית האופנה הישראלית, הוא הצלם המוכשר עדי ברקן, שמשקיע ימים כלילות בעזרה לבנות ונשים שנפלו לתוך מחלת האנורקסיה, בהגברת המודעות למחלה הארורה הזו ובניסיון למנוע מבנות לחלות בה.
השבוע עדי חגג יום הולדת 55 והעלה פוסט נוגע ללב על המלחמה הארוכה רבת השנים שלו באנורקסיה. מבחינתי לפרסם כאן את הפוסט ככתבו וכלשונו, זו המתנה הגדולה ביותר שאני יכולה לתת (מעבר לברכה בעמוד הפייס) ואף יותר מכך, הכרת התודה בשם כולנו למפעל חיים.
אז מזל טוב איש יקר, ואתם: תקדישו דקה או שתיים לקרוא את הפוסט, ואז תשתפו, כי צריך המון חיילים כדי לנצח במלחמה נגד האנורקסיה.
מכאן

4.6.2014

SO SIMPLE

חג שבועות שמח,
לפעמים יוצא ככה, שב"טעות" אני ממש מרוצה שהחלטתי לפתוח בלוג. הסיבה העיקרית היא שיש לי איפה לצעוק בקולי קולות (או באותיות BOLD גופן 25) את מה שאני חושבת. ויותר מזה, דרך הפלטפורמה הזו גם מקשיבים לי.
אז לפני כשבועיים כתבתי כאן שאני ממש לא מבינה למה רשתות האופנה, חנויות בגדים ומעצבים נוטים להתעלם מנשים במידות ביניים וגדולות.
אני חייבת לציין שהיו תגובות טובות לפוסט המדובר שכללו מס' חנויות/בוטיקים ולמרבה הפלא גם רשתות אופנה.
אז אני מבטיחה, להגיע לכל מי שפנה אלי (גם אליך דנה מ-NUMA שלצערי נאלצתי לדחות את הפגישה שלנו)...

ולעניין- SO SIMPLE:
דפנה וצביקה לווינסון, בעלי המותג HDL, החליטו להרחיב את פעילותם גם למידות ביניים ולפתוח רשת חנויות למידות 40-48. (לרשת כ- 17 חנויות במגוון קניונים בארץ).
לצורך הכרת המותג הוזמנתי לערב בלוגריות מקסים בחנות בתל אביב, ערב שלשמחתי הרבה נכח בו גם צביקה לווינסון הבעלים של הרשת שישב איתנו, הסביר לנו מה הוא חושב וגם היה פתוח מאד לשמוע מה שאנחנו חושבות (ואני חייבת לציין שאני מאד מעריכה את הסבלנות והסובלנות הרבה שהפגין לנוכח ה"ממטרים" שחטף).


מהערב הזה יצאתי עם מספר תובנות מעניינות כשהחשובה שבהן היא שהרשת מספקת מענה מוצלח ביותר למידות ביניים (ומבחינתי זה לחלוטין לא טריוויאלי וראוי להערכה פה בישראל).
סגנונות- מגוון רחב: החל מבגדים צעירים וטרנדיים כמו גלביות ואוברולים (לאלה, מן הסתם, פחות התחברתי), דרך בגדי קז'ואל ולשעות הפנאי ועד אאוטפיטים בלוק מחוייט ונשי בדיוק כמו שאני אוהבת. 
צבעים- שחור/לבן כמובן, אבל הכיף הגדול היה לראות גם את כל מה שביניהם. חולצות, מכנסיים, שמלות וחצאיות במגוון צבעים והדפסים.
בדים- גם כותנה ובדים טבעיים וגם בדים סינתטיים. 
מחיריםטווח המחירים נע בין 79 ₪ ל - 399 ₪. 
שמלות: 229-399 ₪, חצאיות: 199-279 ₪, חולצות וגופיות: 79 -279 ₪, מכנסיים: 199-279 ₪, אוברולים: 249 -299 ₪,  טוניקות: 229-299 ₪, ז'קטים ועליוניות: 129 -399 ₪.
יחסית למחירי בגדים למידות ביניים וגדולות בישראל, המחירים סבירים מאד. מן הסתם ברשת התמחור זול יותר, אבל לנשים שאוהבות "למשש" ולהרגיש את הבגד לפני הרכישה, מדובר במחירים טובים. בנוסף,התפירה נעשית בארץ ולא בסין או בטורקיה כך שאני מקווה שגם האיכות טובה יותר מבגדים מיובאים.

והשנקל שלי:
קיימים מגוון בגדים למידות 40-48 ולא מעליהן. למרות ההתרעמות של בנות במידות גדולות יותר, לדעתי הרשת לא תמהר להרחיב את טווח המידות, לפחות לא עד שתתבסס בשוק (והבנקאית שבי מסכימה, אבל זה כבר דיון אחר).

המגוון הרב של הפריטים מתאים למבני גוף שונים ולטווח גילאים רחב: מתיכוניסטיות ועד נשים בוגרות . 

ניתן לקבוע פגישת סטיילינג עם מאיה קוריס הסטייליסטית של הרשת בחנות בת"א.

שווה למדוד גם פריטים שלא נראים מגניבים על הקולב. היו לי כמה הפתעות נעימות (להלן- החולצה הלבנה)...

רק דבר אחד הצליח להרגיז אותי ואפילו מעט לקומם: הפרזנטוריות הרזות של הרשת, שהרי שתיהן (מעיין קרת וג'ני צ'רוואני היפהפיות), לא לובשות את המידה הקטנה ביותר בטווח המידות שנמכרות ברשת. התשובה של צביקה לנושא היתה שהן הדוגמניות הכי מלאות בארץ ושמעיין קרת נבחרה בשל פעילותה נגד מחלת האנורקסיה.
כמובן שהמלצתי אליו היתה לחפש קצת יותר לעומק ולמצוא נשים שיגרמו לקונות הפוטנציאליות לאמץ את המותג (ואם אני אשמע שוב את המונח "נשים אמיתיות" אני אתחיל להשתולל כאן)...

לסיכום: יצאתי עם שמלה וגופיה א-סימטרית מהממת ועכשיו אני מתבאסת שלא לקחתי גם את החולצה הלבנה שמדדתי...
ולתמונות שצולמו באירוע, (כהרגלי אני לא מעלה תמונות באיכות מעולה מהרשת אלא תמונות שאני צילמתי או צולמתי ותודה למירי על הצילומים והסובלנות, ולאביב חופי הצלם באירוע).

הפריטים שרכשתי:
אגב, שני זוגות המכנסיים (הג'ינס הכהים והמכנסיים הבהירים, נותרו בחנות היות שלא "ישבו" לי טוב על הטוסיק/מותניים)
גופיה א-סימטרית מנוחשת 
שמלה בחיתוכים מעניינים