18.7.2015

יומולדת 20 ו"הגרלק" #2

היי,
היום אני אנסה לחבר בין שני דברים שלחלוטין אינם קשורים אחד לשני. אבל ככה אני, תלושה מהמציאות ולא מחוברת לכלום..

הנושא הראשון- יום הולדת לגוזל...
ב- 3/8 זה יקרה, הבן שלי יחגוג יום הולדת עגול פעם שניה בחייו.
מסקנות מתבקשות מהמשפט הזה:
1) הבן שלי בן 20 (אללה ייסטר מתי זה קרה)?
2) אני מזדקנת (ולא בחן, יש לציין)
3) אין לי מושג איך חוגגים לו... 

או! כאן כולכם נכנסים לתמונה, יום הולדת 20 צריך לציין בדרך כל שהיא, אבל במשפחת אל-דר/צ'רקה/שוורץ (כן, גם שוורץ הייתי)... כלום לא פשוט: הבן שלי, שבגיל 18 התפרצה בגופו סכרת סוג 1 (aka סכרת נעורים), עתיד להתנדב לצבא איפה שהוא בסוף אוגוסט/תחילת דצמבר (רק אלוהים ותא מתנדבים יודעים), כרגע הוא עובד במשרה מלאה במשרד בת"א עד הגיוס. כך שמבחינת הזמן הפנוי, אפעס לא משהו. חוצה מייסע, הגברבר שונא ים, לא מת על בריכות (כמו שהבנתם בן של מי הוא)...
ותודו שחתיך....
 ולכן, אני מחפשת רעיונות לציון יום השנה ה-20 להיווסדו. 


הנושא השני- יותר מידי לקים בקופסה
מסתבר שבלי להשים לב אחת לשנה יוצא שאני מגיעה לעשות סדר בדברים.
בדיוק ביולי שעבר (צ'בעת לכם בדקתי), ערכתי כאן את ה"הגרלק" הראשונה. והנה חלפה לה שנה ושוב הצטברו לי המון לקים שאני לא משתמשת בהם, כך שהם חייבים בית חדש, חם ומאמץ. 

מה בתפריט הפעם? כ- 30 לקים, כולם נפתחו בשלב כזה או אחר (אבל עינכם הרואות, שימוש חד פעמי מקסימום תלת פעמי). הלקים ממגוון חברות: maybellin, Orly, essie, ג'ייד, לקה ועוד.
אל תדאגו לי, הלקים שבתוך הקופסא אולי יספיקו לי עד שנה הבאה...

בנוסף, מחזק ששכחתי לצלם- essie good to go כמעט חדש לגמרי מהמדורה הישראלית.



ואיך הכל מתחבר? ב"הגרלק" כמובן (רק לא הגרלה הפעם)...

כדי שכולנו נהיה מרוצים ומרוצות, התנאים להגרלק #2 יהיו כדלקמן (תנאים מצטברים כמובן):
1) לייק בעמוד הפייסבוק שלי ממש כאן 

2) להצטרף כעוקבות בבלוג ממש פה למעלה בצד שמאל בכפתור JOIN ME הכחלחל ולמי שאין ג'ימייל דרך BLOGLOVIN (הציור של האישה העירומה). לא להירשם כקוראות אנונימיות בבקשה, כי אין לי דרך לדעת מי אתן.

3) לשתף את פוסט ההגרלה אצלכם בעמוד הפייסבוק

4) לכתוב לי כאן למטה, בתגובה לפוסט: שם+ מייל ליצירת קשר,  והכי חשוב תשתפו אותי ביום הולדת מרגש/ כיפי/ נעים/fun שהיה לכם או שאירגנתם למישהו. בקיצור- HELP ME! 

*הערה חשובה, ע"מ לרכז רעיונות, חשוב לי שהתגובות יהיו פה בפוסט ולא ברחבי הקבוצות בפייס... 

פרטי ההגרלק #2 
1) בחירת הזוכה תתקיים באוגוסט (לתושבי ישראל בלבד). הזוכה תיבחר על ידי לא כהגרלה, אלא זו שהרעיון/ הסיפור/ התגובה שלה תהיה זו שאני הכי אחבב. (כלומר אין מדובר בהגרלה אלא בבחירה ע"פ החלטתי האישית).

2) הזוכה תקבל ממני מייל ועליה יהיה לאשר את הכתובת למשלוח הזכייה עד לשבוע מיום קבלת המייל. במידה ולא יתקבל אישור, אבחר זוכה אחרת.

3) הפניה והכתיבה בלשון נקבה וגם זכר (אני לא קונסיסטנטית) אבל בהחלט פונה גם לנשים וגם לגברים שבחבורה!

*טל"ח... (וכל הגישעפט הזה בלי להתייעץ עם הרו"ח והעו"דית הווייפי הצמודה שלי)...



יאללה, אוהבתותכן ושיהיה בהצלחה לכולנו!



12.7.2015

MIOLA תכשיטים מופלאים בראש אחר

אני אתחיל בווידוי. 
בכל מה שקשור באופנה, בגבולות המיינסטרים ההכרחי, אני אוהבת דברים מיוחדים.
נכון, לא תמצאו אותי מסתובבת עם סיר על הראש, "אה לה הצעקה האחרונה מפריז" (בכל זאת בנקאית קשישה ומקלישה אנוכי), אבל מצד שני בכל אאוטפיט שלי, אני מנסה לשלב משהו טיפה שונה: בגד של מעצב ישראלי, פריט שנרכש בחו"ל, נעליים מיוחדות, משהו שנחרט בזיכרון וגורם לכל הלוק להיות (בעיניי כמובן), פחות סטנדרטי. 
עם אקססוריז הכי קל לשדרג כל הופעה ולכן אני משתדלת לשלב בכל לוק ואאוטפיט אקססוריז כאלה ואחרים: בחורף צעיפים (אבל בקיץ חם ולח אז אין סיכוי), תיקים במגוון גדלים וצבעים (אבל תיק מונח רוב היום בארון ואינו נראה). והכי כיף- תכשיטים. מכל החומרים, בכל הגדלים והצבעים. תכשיט שווה יכול להעניק לכל אאוטפיט רגיל למראה את אפקט ה"וואו".
עוד ווידוי: יש לי המון המון תכשיטים ואקססוריז מכל הסוגים והמינים ובגלל זה כדי לרגש אותי צריך "לעבוד קשה". 

בתצוגת האופנה בה דגמנתי לראשונה מסלול אצל ג'נט בן דוד ל- J private collection (פוסט כאן), הכרתי את גלי, שסיפרו לי עליה שהיא אחראית על הכל (בהמשך גם הבנתי מה זה ה"הכל" הזה)...
בכל מקרה גלי היא מהנשים הפנומנליות שכל מה שהן נוגעות בו הופך לזהב (טפו טפו טפו חמסיקה של מסיקה). היא מאפרת מעולה, מנהלת מגמת סטיילינג בירין שחף ומרצה בכירה לאיפור, סטייליסטית והכי חשוב, (ויש אופציה ששכחתי משהו), יוצרת וצורפת אומנות בתכשיטים בשם Miola.
באותה התצוגה ענדתי כל מיני תכשיטים שממש עפתי עליהם: יפיפיים, שונים, אחרים, מיוחדים שאף פעם
לא ראיתי דומים להם. הורסים!!! 
נו כמובן שהשלב הבא היה "התעלקות" ופשיטה על הסטודיו.

ועוד רגע לפני התמונות, התכשיט שלא יכולתי לוותר עליו הוא תכשיט עם סיפור, מקולקציית הדום-דום. 
ב- 30/5/72, בוצע טבח בנתב"ג ע"י 3 שכירי חרב יפנים שנשלחו לבצע פיגוע ע"י החזית העממית לשחרור פלסטין. באותו הטבח נרצחו 24 אנשים ו-71 נפצעו. אחת הפצועות היתה אמא של גלי שרסיס של כדור דום דום (שבגדול הוא כדור שרסיסיו "נפתחים" בגוף וגורמים לנזקים רבים) פגע בה. היא ניצלה, ולאחר שנים לאחר שנהרגה בתאונת דרכים, גלי מצאה את אחד מהרסיסים שהרופאים הצליחו לחלץ מגופה. כדי להפוך את הסיפור העצוב הזה לסוג של ניצחון, גלי יצרה דגם של הרסיס וממנו עיצבה קולקציה.
העליון- יציקה של הרסיס המקורי (העתק)
התחתון- הרסיס המקורי


הבחירה שלי: טבעת מקולקציית הדום-דום, עם 4
רסיסים ומחוברת לצמיד בציפוי זהב.

תכשיטים נוספים ממגוון הקולקציות של גלי (אבל יש עוד המון)



























כך נראה שולחן עבודה יצירתי
 ותמונה אחרונה, היפיופה שבזכותה כל הטוב הזה קורה 


Miola -  Jewlery by Gali Greenfeld Drayer  (מיולה-צורפות ועיצוב תכשיטים)
גלי- 052-461-0696
לינק לעמוד הפייסבוק כאן
לינק לחנות מקוונת כאן


ביי בינתיים ונשיקות ממני ואל תשכחו שכמו תמיד, אני כאן בשבילכן בבלוגבפייסבמייל,
בטלפון ובבית הקפה הקרוב. אל תתביישו ושימרו על קשר! 

לא רוצה להפסיד אפילו פוסט אחד?  כדאי להצטרף אלי לרשימת התפוצה ממש פה
למעלה בצד שמאל בכפתור JOIN ME הכחלחל. למי שאין ג'ימייל דרך BLOGLOVIN 
(הציור של האישה העירומה).  וכמובן לעשות LIKE לעמוד הפייסבוק! 


3.7.2015

לירון נגר "תופסת מקום"

את לירון נגר הכרתי בקבוצת מתלבשות בפייסבוק, ומהשנייה הראשונה התאהבתי ביפיפייה עם הרעמה המתולתלת. על פניו, לירון היא הבחורה הכי ביישנית ועדינה שפגשתי, אבל מאחורי הרעמה מסתתרת לא פחות מאשר לביאה מדהימה. כשנודע לי שלירון הצטלמה לתערוכת צילומי העירום "תופסות מקום" הייתי חייבת לתת לה במה אצלי לספר את סיפורה.

על התערוכה-
פרויקט ביוזמתה של השחקנית מיכל גרינוולד,שהשתקמה מבולמיה ושמה לה למטרה להעצים נשים לחיות כפי שהן. הפקת הפרויקט-לליה לב ארי, צילום אילן בשור. 

הסיפור של לירון נגר-
לפני מספר חודשים, בעודי ממלאת את מצברי ההשראה שלי בפורום "אופנה מלאה" החביב עלי, נחתו  עיני על מודעה מסקרנת של מיכל גרינוולד. המודעה ביקשה לאתר משתתפות לטובת פרויקט צילום ייחודי של נשים מלאות תחת דגל של מודעות גופנית, שינוי קונבנציות חברתיות והעצמת נשים. עד אז הכרתי את מיכל, בשמה בלבד, כמשתתפת פעילה בפורום. לא נדרשו יותר ממספר רגעים כדי לחוש שהפנייה כאן היא מאד אישית, שיש כאן מסר עמוק ומשמעותי שהולך לחולל שינוי מהותי בשיח.
לקחתי נשימה עמוקה וישבתי לכתוב. כתבתי וכתבתי בנשימה אחת. את כל נשמתי כתבתי שם. כתבתי וביקשתי שתכלול אותי.
אני, שאף פעם מעולם, לא העזתי לבקש עבור עצמי, שאפילו על נרות יום ההולדת שלי, אני מבקשת עבור אחרים, צרחתי אל הדף את הרצון שלי להיות חלק מזה. לתפוס מקום. שלחתי את המילים ואת הכוונות וחיכיתי.
שתיקה.
שבועות חלפו. חככתי בדעתי והחלטתי ליזום את אותם שני מהלכים שאני תמיד מזהירה מפניהם את אלה שאני חפצה ביקרם. התלהבות יתר והזמנה עצמית. פניתי למיכל בשנית.
תזכורת עדינה לצרחות שצרחתי  (נואשת..?) והיא שמעה. שמעה וגם הקשיבה.
לא חלפו שעתיים וקיבלתי ממנה טלפון ראשון. דיברנו כמי שמכירות שנים.
חסרת אוויר והלומה מעט, שיתפה אותי, שכאשר הגתה את המיזם והעלתה מודעה ראשונה, לא העלתה על דעתה, כמה בוערת הקרקע תחתיה. היא קיבלה מאות פניות מנשים שניאותו, ממש כמוני, נרעשות ונרגשות לקריאה. היא הזמינה אותי בחיבוק ענק למפגש חשיפה ראשון, לשמוע יותר לעומק  ולפגוש את העושים במלאכה, כולם מן השורה הראשונה בתחום, התנדבו ללא תמורה,לקחת חלק ולשנות את עולמם במעשים.
ספרתי את השניות עד יום המפגש. בצדק, ספרתי. עד כמה שהתרגשתי להכיר את הצוות, נפעמתי, עד כדי נפילת הלסת, לפגוש בנשים. היו שם מלכות יופי, מנהיגות אופי, אמיצות בצורה שלא תתואר, והן באו בכל האריזות, הגדלים והצבעים. עינכם הרואות.
מיכל, הוגת הפרויקט, עטפה אותנו בקבלה, חיזקה את הבחירה שלנו וליוותה את יד ביד במסע החדש והלא מוכר הזה. לצורך המסע בחרה עבורנו בקפידה את הצוות המדוייק והמעצים ביותר והפקידה אותנו בידיו המסורות והבוטחות. הם היו ההורים והמנטורים שלנו ברגעים הקשים. לצידנו תמיד ללא תנאים מקדימים ובהתנדבות מלאה. עשו כמיטב יכולתם לספק לנו סביבה בטוחה ומוגנת. העניקו לנו מחוכמתם וניסיונם האישי ואפשרו לנו לגדול בלי פחד.
בהזדמנות זאת, אני רוצה להודות שוב, מעומק לבי, למיכל-אישה של חלומות ויוזמות, שהעניקה לי זכות ענקית ומתנה לחיים. ללליה-מפיקת המיזם, שניהלה הכל בתקתקנות ואחריות ומילאה כל מחסור. לרונה-האמונה על הסטיילינג, האביזרים ועיצוב הסביבה על חוכמתה, ניסיונה ובעיקר השקט שהביאה איתה. לסיגלית-שפרעה וקלעה את שיערי הסורר ללא ליאות. לאלה-שהיא קודם כל לב ואישיות ורק אחר כך מאפרת גדולה ובלעדיה, אין לי מושג איך הייתי חוצה את הדרך. וכמובן לאילן- האיש והמצלמה, ששימש לי כאב במסע. שהבטיח וקיים לשמור עלי מכל משמר עד בוא הדרך אל סופה. תודה מעומק הלב.

מישהי חכמה אמרה לי פעם שהכל מתחיל בחינוך הבנות.
אני לירון, בת 36, אמא לשלוש בנות ובת זוג אוהבת לגבר חלומות, מתחייבת  לדרך שעברתי.
המסע הזה מסתכם עבורי ברגע שקשה היה לדמיין אותו בנקודת ההתחלה. הרגעים נאספו ומוצו לתמונות  שהתבוננות מעמיקה בהן מספרת סיפור של נשים אמיצות, משתוקקות, כואבות ומתגברות, גדולות מהחיים-הסיפור שלי.

ועל רקע התמונה של לירון מהתערוכה,
אני ביקרתי בתערוכה והתרגשתי לראות את הבנות האמיצות האלה, שלא פחדו להיחשף למצלמה ולעין הבוחנת של המבקרים בתערוכה. מודה על האמת שלי אין את האומץ הנדרש (למרות כל הרעש והצלצולים שלי). אני ממליצה מכל הלב, לכו לתערוכה, תנו את הכבוד המגיע לנשים היפות הללו, ואולי כך נצליח לשנות את השיח החברתי הנשי במדינה.
מימין לשמאל:  לליה לב ארי, לירון נגר ואלה טל

ביי בינתיים ונשיקות ממני ואל תשכחו שכמו תמיד, אני כאן בשבילכן בבלוגבפייסבמייל,
בטלפון ובבית הקפה הקרוב. אל תתביישו ושימרו על קשר! 

לא רוצה להפסיד אפילו פוסט אחד?  כדאי להצטרף אלי לרשימת התפוצה ממש פה
למעלה בצד שמאל בכפתור JOIN ME הכחלחל. למי שאין ג'ימייל דרך BLOGLOVIN 
(הציור של האישה העירומה).  וכמובן לעשות LIKE לעמוד הפייסבוק!