28.10.2016

אם ראלף לורן יכול למה אצלנו זה בלתי אפשרי?

אחרי החגים שמח(?) ...
בהחלטה די ספונטנית, החלטנו, חורחה ואני, לטוס אחרי ראש השנה לטיול בניו יורק. מי שמכיר אותי יודע שמדובר בעיר האהובה עלי בעולם כולו: הרעש, הווליום, התזזיתיות וכמובן השופניג, הופכים את העיר הזו ליעד שמבחינתי תמיד רצוי לחזור אליו. תוסיפו על זה את הנכד ההורס של חורחה וזה כל הקסם.
בגלל שזהו כבר הביקור השלישי שלנו בעיר (עד 120 אמן), כבר אין לנו רצון לטייל באתרי החובה של התיירים ואנחנו פשוט מסתובבים לנו בין גורדי השחקים העצומים ונהנים לגלות כל פעם שכונות חדשות ואנשים הזויים חדשים. אגב, ההזויים ביותר נמצאים במקום התיירותי ביותר- הטיימס סקוור (כן גברת מוזרה בת 70 שלבושה רק במגפיים, תחתונים וגיטרה, אני מתכוונת אליך)! הפעם סיבלטנו דירה ב"לואר איסט סייד", אזור שהפך משכונה של מהגרים בעיקר יהודים, לשכונה הכי צעירה (צעירה מידי?) של מנהטן. לדעתי הגיל הממוצע של תושבי השכונה בין 20 ל-25. כל האזור מפוצץ בפאבים צפופים, של "ילדים" שרק עכשיו קיבלו את האישור החוקי לשתות. וכן, מאד משעשע ששומר בפאב מבקש ממני תעודת זהות בכניסה לפאב (I'm 2 old 4 this)...

ולעניינו, שופינג!!!
יש מספר מקומות שאני לא מוותרת על ביקור בהם כשמדובר בקניות בגדים בניו יורק: מייסיס (על ה-34 והשישית), רשת ברלינגטון על מספר סניפיה, C21 (קרוב לגראונד זירו), DSW על מגוון סניפיה בכל הקשור לנעליים וכמובן ג'רזי גרדנס שרק שם אני יכולה לבלות 3 ימים, אבל חורחה לא מאשר לי :)
כל פעם שאנחנו בניו יורק ואנחנו בתוך החנויות אני יוצאת מדעתי. למה? בעיקר בגלל המגוון (והמחירים, אבל זה כבר סיפור אחר). בכל חנות שמכבדת את עצמה, מעבר לליין הרגיל של הבגדים, תמיד יש ליין שמסומן באות P- לנשים נמוכות, וליין שמסומן באות W לנשים שמנות. ומלבד זאת, המידות שמתחילות במידה 0 לנשים לא מסתיימות לפני מידה 22/24 (המקבילה ל-56 אירופאית) ובמקביל יש גם מידות 0X עד 5/6X שאני לא באמת יודעת למה הן מקבילות. ואני לא מדברת על פינה חבויה במעמקי המחסן של החנות, אני מדברת על איזורים שלמים, בין אם בתוך הקומות של הליינים הרגילים ובין אם בקומות שלמות ונפרדות למידות גדולות. ככה, בלי להתבייש, בלי להסתתר ובלי למצמץ. את שמנה/ גבוהה/ נמוכה/ רזה? יש לך מענה. והמענה, יקיריי, לא רק של חברות ספציפיות שמעצבות לשמנות. כל המעצבים, מעצבים למידות הללו: קלוין קליין,  מייקל קורס ואפילו ראלף לורן. כולם כבר הבינו שלעצב רק למידה 0 או 2 זה אולי תופס בווג או בתצוגות (וגם על זה יש לי מה להגיד- בפעם אחרת), אבל ביום יום, כשצריך לגלגל את מכונת המכירות והכסף, חייבים לעצב לטווח מידות רחב, ולא שקים מכוערים אלא פריטים משגעים, טרנדיים, מעוצבים ומדליקים. ולגלות לכם משהו? הקומות של המידות הגדולות מפוצצות בקונות.

אז שמישהו יסביר לי שוב, כשענף הריטייל בארץ נמצא כבר שנים בקשיים, למה חברות כמו קסטרו, רנואר, 24/7 ודומותיהן נעצרות במידה 40/42? מה החישוב הכלכלי החכם כאן?

ולא פחות חשוב מזה, שבוע האופנה- PLUS SIZE FASHION WEEK TLV 2016 חוזר ובגדול והפעם בגני התערוכה! בתאריכים 16-18/11.
תגיעו, תראו, תקנו, תחזקו את העסקים הקטנים ואת המעצבים והמעצבות שנלחמים בשיניים לעצב לטווח מידות רחב. אני אהיה שם (בצמוד למעצבת אחת מעולה). תבואו יהיה סופר!

לינק לאירוע- כאן

ולסיום תמונות מתוך האינסטגרם שלי: מה שקורה בניו יורק- נשאר בניו יורק...






נשיקות,
ענת
ליצירת קשר איתי להרצאות, ימי סטיילינג, סידור ארון ושאר ירקות: