25.7.2017

שולי סיני- טרה שיק גם לחילוניות

אחד הנושאים ששמתי לי כמטרה בפעילותי ה"בלוגרית" היא לנסות ולקדם אופנה ישראלית ומעצבים ומעצבות מקומיים.
עם השנים, חלק מהמעצבות אותן הכרתי דרך הוירטואל, וקיימתי שיתופי פעולה כאלה ואחרים הפכו להיות חברות ואפילו חברות טובות שלי.
אחת מהמעצבות הללו היא שולי סיני, מעצבת חרדית, שיותר מפעם אחת דגמנתי עבורה את המידות הגדולות. 
לשמחתי, שולי החליטה להרחיב את סגנון העיצוב שלה והתחילה לעצב פריטים שיקיים אך קלים יותר שבעיניי מתאימים גם לסקטור החילוני. 
אני חייבת לציין כי כל הפריטים נותרו צנועים והפריטים ה"חילוניים" מתאימים גם לדתיות ולחרדיות.
כשביקרתי בשבוע שעבר בסטודיו של שולי, לא הצלחתי להתאפק, ובחרתי מספר דגמים חדשים להצטלם עימם.
וכאמור, בגלל שכל תמונה שווה 1,000 מילים, אז אני חוסכת ממני ומכם לפחות 3,000 מילים ומצרפת 3 תמונות...

למי שמתעניינת בשמלות הללו, ניתן לשנות אורכים, שרוולים מפתח חזה וכו'. 
שולי סיני- עמוד פייסבוק (בעמוד תמונות של פריטים נוספים מכל טווח העיצובים).







נשיקות,
ענת

22.7.2017

סטייליסטים צעירים- ככה לא "תהרגו" לקוחה

הפוסט הזה נכתב בעקבות דיון שהיה לי עם סטייליסט צעיר. צעיר לא במובן הביולוגי, אלא צעיר מהפן של הניסיון.
נפתחים היום הרבה מאד קורסי סטיילינג. בעיניי המגמה הזו מבורכת, שכן כמו בהרבה תחומים בחיים אנשים רוצים להשתדרג ולפרגן לעצמם איש מקצוע במקומות בהם הם חשים פחות חזקים.
בלימודים עצמם, אין מה לעשות, כמו בכל תואר או לימודי תיאוריה, יש חוקים וכללים על פיהם מותר או אסור לנהוג. וכך גם בלימודי סטיילינג. התלמידים מקבלים סט חוקים או כללי אצבע על פיהם הם אמורים לנהוג. 
וכמו כל אדם שהרגע סיים ללמוד אך עדיין לא "נגע" בפרקטיקה, גם הסטייליסטים הצעירים חשים שהם יודעים הכל, ומוכרחים לתקן או לשנות את העולם.
אבל בחיים כמו בחיים, צריך קודם כל לאמץ רגישות. בטח כאשר מדובר בנשים שבלא מעט מהפעמים מגיעות ליום סטיילינג עם ביטחון עצמי נמוך.

בעיניי, התפקיד הכי חשוב של סטייליסט הוא לא בהכרח ל"הוציא" את הלקוחה מושלמת, אלא לחזק אותה. כמובן שהכל נעשה דרך העיסוק באופנה. וכמובן שהלקוחה צריכה להיראות במיטבה לאחר הסשן עם איש המקצוע. אבל כל אלו, אסור שיבואו על חשבון דריסת הביטחון העצמי שלה.

עכשיו, לא שאני מסכימה עם כל מה שלקוחה מבקשת או מודדת (המשפט: הבגד הזה עושה לך הרבה נזק" מוכר לכמה מכן...), אבל, אמירות כמו: "יש לה תחת ענק כמו לווייתן אסור לה מכנסיים קצרים", או "את שמנה, את חייבת רק פסים לאורך ואסור לך פסים לרוחב", או אפילו "את לא שמנה את מלאה". 
כל אלה לא ירימו את הלקוחה שמולכם, אולי תצליחו לגרום לה לעמוד בחוקי האופנה שהוכתבו לכם, אבל מצד שני תהרגו אותה. ושום דבר לא שווה את זה.

ועוד משהו: כשאישה בוחרת לצאת לקניות עם סטייליסט, היא רוצה את החלום. והחלום הוא שלה לא שלכם. אתם רק נותני שירות. אז מעט ענווה לא תזיק. אז אם החלום של הלקוחה שלכם הוא שורטס ואתם יודעים ששורטס לא יתאימו למבנה גופה, תכוונו אותה אולי לזוג מכנסיים קצרים אחרים שכן יתאימו לה. אם החלום שלה הוא ג'ינס קרעים, אל תסבירו לה שהיא חייבת לוותר כי אין בחנות קרעים לאורך רק קרעים לרוחב והיא שמנה אז זה לא יתאים לה, תמצאו לה את הזוג שיהלום אותה במקסימום אבל גם יגשים לה את החלום.
ואם בא לה זוג מכנסיים לבנים- אל תבהירו לה שבגלל משמניה אסור לה, פשוט תחפשו זוג שיהיה גם בצבע לבן וגם בגזרה שתתאים.

תזכרו, התפקיד שלכם הוא להגשים את החלום של הלקוחה תוך כדי ניתוב לפריטים שהכי הולמים אותה. אבל עם ים של רגישות, כי אחרת, היא אולי תיראה כמו בר רפאלי אבל תרגיש כמו ____ (נו תמצאו לי משהו שיסיים את המשפט בצורה מתחכמת...).

ובתמונות, אחת שמנה שהכי "בא לה" גופיות, מכנסיים בהירים, ג'ינס לבן וחצאית לבנה. וכל אלה- למרות שיש תחת עם תעודת זהות משל עצמו!



נשיקות,
ענת.

15.7.2017

מסלול טיול- 5 ימים בשווייץ

מי שעוקב אחרי וקרא את הפוסט: "איך לארוז LIGHT", יודע שהיינו בטיול בשוויץ.
שוויץ בעיניי היא אחת המדינות היותר יפות על פני הגלובוס, והטיול בה פשוט משאיר את המטייל עם לסת שמוטה ועיניים שלא מספיקות לבלוע את היופי שלה.
שווייץ גם יקרה מאד ולכן היא פחות מתויירת ע"י ישראלים.

אני בניתי מסלול טיול מעט שונה מהמסלולים הרגילים. כששני ההיילייטים של הטיול היו:
1. כל הטיול התבצע בתחבורה הציבורית המעולה של המדינה. הסיבות להחלטה הזו היו: ראשית, FUN. אין כמו לוותר על ההגה, לתת למישהו אחר לנהוג וליהנות מהנוף. התחבורה הציבורית בשווייץ מדוייקת להפליא, הכל נקי ומצוחצח והנופים הנופים.... ועוד אחת קטנה: בחלק מהערים, באיזורים התיירותיים כמו העיר העתיקה, אין להיכנס ברכבים, אין חניות ואם כבר נמצאה חניה, כדאי למשכן עבורה כליה או לבלב. (בלוצרן, ליד המלון ששהינו בו, היתה חניה פרטית על בסיס מקום פנוי במחיר של 25 פרנקים ליום).
2. כמעט לא נכנסנו למסעדות. הפעם החלטנו להיכנס מידי יום לאחד מהסופרים ולרכוש מטעמים: לחמים, גבינות, נקניקים, פירות וירקות אותם אכלנו על גדות האגמים (רומנטיקה של זקנים)...

טיסות:
רכשתי 2 כרטיסים דרך איזיג'ט: 
הלוך: מתל אביב לבאזל- הנחיתה תמיד אחה"צ. מחירי הטיסה הזו סבירים ולא מאד גבוהים.
חזור: מז'נבה לתל אביב- ההמראה בשעות הבוקר המוקדמות. המחירים של הטיסה הזו פשוט מצחיקים. ברמה של עשרות דולרים בודדים.

מלונות:
השתכנו ב-3 מלונות: 2 לילות בבאזל, 2 לילות בלוצרן, ואת הלילה האחרון בז'נבה במלון שקרוב לנמל התעופה, שכן הטיסה יוצאת בבוקר מוקדם. המלונות יקרים בשווייץ ועלו לנו בין 100-200$ ללילה כולל ארוחת בוקר. קחו בחשבון שלפחות באיזור הגרמני, בתי המלון מבריקים. כך שגם אם תקחו בית מלון 2 כוכבים, לא תיפלו בחורבה.

תחבורה:
כפי שכבר הזכרתי לא שכרנו רכב. ההמלצה שלי היא לרכוש את אחד מכרטיסי הנסיעה החופשיים במדינה.
אנחנו רכשנו כרטיסי "סוויס פאס" לתקופה של 4 ימים רצופים שעלו כל אחד כ-250 פרנק (פרנק שווה בערך לדולר). הכרטיס הזה מאפשר נסיעה חופשית בכל סוגי התחבורה הציבורית כולל: רכבות, אוטובוסים, טראמים, אוניות ורכבלים. הכרטיס גם מאפשר כניסה בחינם או בהנחה משמעותית למעל 400 מוזאונים בשווייץ. אנחנו ניצלנו את הכרטיסים הללו עד "לטיפה" האחרונה כפי שכבר תראו. את הכרטיסים ניתן לרכוש בכל תחנת רכבת גדולה או בנמל התעופה. וכן ניתן לאתחל אותם ליום המועדף. רק לא לשכוח שהם צריכים להיות צמודים לדרכון שלכם במשך כל תקופת השימוש.

שופינג: 
כעיקרון הכל יקר. אנחנו היינו בתקופה של סיילים עד 70%. אבל בחנויות אין מזגנים כך שחם ומזיע בתוכן. אני ויתרתי על התענוג המפוקפק...


ולמסלול 5 ימים בשוויץ:

היום הראשון-
נחתנו, כאמור, בבאזל בשעות אחה"צ המוקדמות, השארנו את המזוודות במלון ויצאנו לטייל בעיר היפה בלי מטרה מוגדרת. פשוט טיול עירוני. (וכן, כמו כולם עברנו גם ליד מלון שלושת המלכים וטענו בתוקף ש"אם תרצו- אין זו אגדה"...).
לארוחת הערב נכנסנו לאחד הסופרים באזור (קיימות מספר רשתות של סופרים. לא מצאנו אחת שהתחבבה עלינו יותר מהאחרות). ואת הארוחה אכלנו לנו על ספסל על גדת האגם.





 בדרך חזרה למלון עברנו בחנות שוקולדים, שהסתבר לנו בהמשך שזו למעשה רשת של חנויות LADERACH. מיליון סוגים ומינים של שוקולד, והעצוב שאי אפשר להעביר את הריח בתמונה- ריח פשוט משכר!
 היום השני:
ביום השני, לקחנו רכבת למפלי הריין. כמו להרבה אתרים בשווייץ, גם למפלים יש 2 כניסות מ-2 העיירות שמסביבם: נויהאוזן ושאפהאוזן. היות שהתניידנו עם תחבורה ציבורית, יכולנו להגיע למפלים מהצד האחד ולסיים את הטיול בצידם השני. המפלים מרשימים מאד ועטופים באיזור טבעי מלא עצים שכיף גדול לטייל בו. הכניסה למפלים עולה מספר פרנקים בודדים. בעיניי אסור לפספס טיול במפלים, שאון המים, השצף שלהם והטבע מסביבם מבטיחים חצי יום נפלא.  
















לאחר שסיימנו את הטיול במפלים, (קחו בחשבון 4-5 שעות), עלינו לרכבת לכיוון ציריך (כשעה נסיעה). היות שלדעתי, משך הטיול בערים בשוויץ הוא לא יותר מחצי יום, ניסינו להינות מכמה שיותר ערים.
בציריך נכנסנו, לבחירתו של חורחה, למוזיאון (כמובן, היחיד שלא היה בחינם תחת הסוויס פאס- וגם לא היה מוצלח בעיניי). 
לאחר פרק הקולטורה הזה, החלטנו לעלות לשיט לילי באגם ציריך. השיט לוקח כשעה וחצי ועובר בין העיירות והכפרים הסמוכים לאגם. תענוג מוחלט. 
לאחר השיט חזרנו ברכבת למלון בבאזל.

היום השלישי: 
בבוקר היום השלישי לטיול נפרדנו מבאזל ועלינו על רכבת ללוצרן.
לוצרן היא הפנינה של הטיול. היא כל כך יפה שקשה להיפרד ממנה. העיר שוכנת על אגם מלא ברבורים וברווזים, כשברקע מתנוססים להם הרים- כל אלה יוצרים נוף מרהיב וכל תמונה שתצלמו יכולה בקלי קלות להיות גלויה. 
העיר העתיקה של לוצרן עוצרת נשימה.

לאחר שהשארנו את המזוודות במלון, הלכנו לראות את אוסף רוזנגראט המוצלח. אוסף ציורים פרטי עם המון ציורים של פיקאסו וצילומים שלו (בעיקר בתחתונים...). מומלץ בחום לאוהבי הז'אנר וחינם למחזיקי סוויס-פאס. לאחר מכן נסענו למוזיאון התחבורה המצויין של לוצרן. מוזאון בשטח ענק, בו מצויים כל כלי התחבורה האפשריים: מהעתיקים ועד לחדשניים ביותר. אסור לפספס (בטח למי שמטייל עם ילדים). מחיר הכניסה 30 פרנק והנחה של 50% למחזיקיי סוויס פאס. (קיים גם סיור הכנת שוקולד עליו ויתרנו). אל תוותרו בשום מקרה על החדר שמדמה תחנת חלל. התחושה של חדר מסתובב כשכוח המשיכה לא פועל משעשעת במיוחד. 



בגלל שהיה יום יפה, בחרנו לנו להתחרדן בשמש בגינה ציבורית ולעשות בה פיקניק צהריים. (בגלל שלא היינו מצויידים במפה, פרשנו את מפת העיר על הדשא...).
היום הרביעי: 
בתכנון המקורי היינו אמורים לטייל ביום הרביעי בהר הפילאטוס, אבל בגלל שהיה יום גשום והראות היתה אפסית בכל האזור, דחינו את הטיול להר ליום שלמחרת. בנוסף, היום היה יום ראשון, כך שלא רצינו להגיע לעיירות קטנות שהסיכוי שהכל יהיה סגור בהן גבוה. ועל כן עלינו לנו על הרכבת בדרך לטייל בז'נבה. 
ההמלצה שלי- אני לא אהבתי את ז'נבה בכלל. אם אתם יכולים להימנע או להגיע ורק לישון בה לפני הטיסה חזרה לארץ או מקסימום חצי יום- תסתפקו בכך. אבל כאמור, נסענו לז'נבה וחזרה (3 שעות לכל צד). וטיילנו בעיר. העיר העתיקה יפה מאד, ובשל היותה תיירותי, כל המסעדות ובתי הקפה פתוחים בה גם בראשון (גם במרכז ז'נבה וגם עיר העתיקה).
2 אטרקיות עיקריות: מזרקה שמשפריצה מים לגובה 140 מטרים והשעון שעשוי מפרחים.
התמונה מויקיפדיה

היום החמישי והאחרון: 
אחרי האכזבה שנחלתי בז'נבה, לא ויתרתי על הנסיעה לפילאטוס. לשמחתי גם מזג האוויר האפרורי פינה את מקומו ליום שמש נהדר.
מסלול הזהב להר הפילאטוס: 2 עיירות נמצאות משני צידי ההר, ושתיהן רוצות לפנק ולמשוך את התיירים אליהן. קיים מסלול שנקרא מסלול הזהב, שכולו חינם למחזיקי סוויס פאס ועלותו המלאה כ-120 פרנק לאדם.
המסלול מתחיל בשיט מלוצרן במשך כשעה וחצי בין עיירות שונות עד לעיירה בשם Alpnachstad, ממנה עולים להר ברכבת משוננת התלולה בעולם שעולה ב-45 מעלות וממנה ניבט נוף עוצר נשימה. 
על ההר קיימות מספר נקודות תצפית ומסעדות. 


מההר יורדים דרך הצד השני- לעיירה בשם Kriens. הירידה נעשית בתוך רכבל גדול לנקודה נוספת, בה מומלץ לערוך טיול רגלי בהר (אל תוותרו על מגלשת ההרים- זה כיף היסטרי).
ומשם יורדים לעיירה ברכבלים קטנים כשהנוף מקיף אתכם מכל עבר. ב-Kriens חמש דקות הליכה לאוטובוס שיחזיר אתכם ללוצרן.
מלוצרן עלינו שוב את הרכבת לז'נבה בה ישנו ומשם לנמל התעופה ובחזרה לארץ. אגב, הרכבת הזו עוצרת גם בברן למי שרוצה לטייל קצת בעיר הדובים של שווייץ. אנחנו כבר היינו עייפים וויתרנו.
ועוד קצת נופים מהרכבת מלוצרן לז'נבה:


לסיכום: למרות שלא היה שופינג, וזה היה טיול מסוג שונה לחלוטין מהטיולים הרגילים שלנו, זה היה בעיניי אולי הטיול הטוב ביותר שעשינו עד היום!!! 


נשיקות,
ענת.

30.6.2017

איך לארוז light?

את הפוסט הזה אני כותבת בנסיעה ברכבת מבאזל לציריך בדרך למפלי הריין.
בדרך כלל מרבית הטיולים לחו"ל של דני ושלי הם לערים מרכזיות, כאשר אנחנו נשארים באותה העיר ובאותו המלון במשך כל הטיול. הפעם החלטנו לחדש. לצאת לטיול בשווייץ בקונספט אחר: ב-5 ימים אנחנו נגיע מבאזל, דרך לוצרן לג'נבה- ממנה נחזור לארץ. ההחלטה הנוספת היא לעשות את הטיול בתחבורה הציבורית המדהימה של שווייץ.
מבטיחה בהמשך פוסט טיול ומסלולים.
בדרך כלל בטיולי חו"ל אנחנו נוסעים לפחות עם מזוודה גדולה אחת. לפחות... הפעם בשל אופן הטיול החלטנו לטוס עם 2 מזוודות קטנות-טרולי בלבד.  אחת לדני ואחת לי.
אז איך מסתדרים עם טרולי קטנטן כמעט שבוע בחו"ל???

כמה כללי אצבע חשובים-
בגדים:
1) על כל חלק תחתון אחד (מכנסיים במקרה שלי), 3 חולצות.

2) סעו עם בגדים נוחים. כבר יותר מפעם אחת "נפלתי" כשהחלטתי לטוס עם כל מיני סקיני ג'ינס סקסיים צמודים, וכל הטיול התבאסתי כי היה לי ממש לא נוח בהליכות, בנסיעות ובטיסות.

3) טי שירטים מגניבות כאלה שמסתדרות עם מכנסיים במגוון צבעים. ואקססוריז שלא תופסים הרבה מקום.

4) נעליים נוחות. אחרת הרגליים והגב יסבלו וחבל... אני לקחתי 2 זוגות. זוג אחד עלי והשני במזוודה, (אריזת נעליים בטרולי מחייבת הפרדת הזוג ל-2 נעליים בודדות כשכל אחת עטופה בניילון כגי לא ללכלך את הבגדים).

איפור:
1) באמת שלא צריך לקחת את כל הארון. טריק שלי הוא לקחת מוצרים שניתן להשתמש בהם במספר אופנים: סומק גם בתור צללית. צללית מבריקה בתור שימר, וצלליות לגבות בתור צללית כהה כשרוצים איפור יותר דרמטי.

2) מברשות קצרות- כאלה שקל להכניס לתיק איפור. אני קניתי תיק איפור כסוף בגודל בינוני גם מאורבניקה.

טיפוח:
חשוב לזכור שלא ניתח לעלות לטיסה מיכלי נוזלים גדולים. אלה החוקים ומי שיגיע עם דאודורנט, בושם או טפילו משחת שיניים בגודל רגיל יאלץ להיפרד מהם עוד לפני העליה למטוס.
1) אריזות מיני. אני קניתי את שלי באורבניקה. כל סט עלה לי בסביבות 7 שקלים.

2) מיכל מיני לבושם. רעיון נהדר. מעבירים כל בושם למיכל מיניאטורי ממתכת. אני קניתי בסופר פארם, ועל המיכל כתוב שהוא מספיק ל-70 התזות.

יש לכם רעיונות נוספים? שתפו אותי לטובת הטיולים הבאים.



17.6.2017

גיליתן את אלוהים? יופי, אבל אל תטיפו לי!!!

בשנים האחרונות אני נחשפת, (בעיקר ברשתות החברתיות אבל לא רק), לאנשים שגילו את האור, או לאנשים שמצאו את אלוהים. והאור הזה או האלוהים הזה יכול לעטות המון פנים: אבינו שבשמיים, אלוהים של הדת, אלוהי ,הטבעונות או הצמחונות וכמובן אלוהי הדיאטה. ועם כמה שאני מנסה לפרגן לכל האורות המתגלים ולכל ה"אלוהימים" שנמצאים להם השכם והערב, אני מתחרפנת פשוט מתחרפנת ממה שקורה בשניה וחצי שאחרי ההתגלות. 
פתאום כולם נביאים, נושאי בשורה ומטיפים: את אוכלת בשר? את שותה חלב? לא טוב- אלוהי הטבעונות אוסר!
את אוכלת שרימפס בחלב אימו בפיתה בפסח תוך כדי נסיעה באוטו בשבת? אלוהים ישמור!!! אסור!
והכי מחרפנות אותי הן כוהנות הדיאטה. נשים שירדו במשקל ופתאום מאיינות את התקופה השמנמנה שלהן. אותה תקופה בהן "היה להן טוב להיות שמנות", הן "אהבו שיש מה לתפוס" וכו'. והיום הן מביאות לכולנו את הבשורה: החיים זה דרעק כשאת שמנה! כי בעצם בלב את שונאת את עצמך, הסקס שלך גרוע, את לא ראויה ללבוש בגדי ים וללכת לחוף, את ממש אבל ממש אמורה להתבייש בבטן או בירכיים שלך... 
ויש את ה"דוקטורים" אלה שלמדו באוניברסיטה של החיים- אלו שמאבחנים אותך: את בטוח חולה ועוד שניה מתפגרת כי את לא בדיאטה.

אז ראבאק! די! תניחו לי. למיטב ידיעתי, אני אדם בוגר ואפילו די נבון. ותתפלאו אני מצליחה להבין את ההשלכות של המעשים שלי. בין אם אני אוכלת בשר (ופוגעת בבעלי חיים), בין אם אני לא ממש מאמינה בדת (וכשאני אמות תהיה לי שיחה צפופה על היושב במרומים על מגוון נושאים- יש מצב שהוא יתנצל) ובין אם אני שמנה. כן, את הדיווח הרפואי שלי אני אעדכן את הרופא ולא אף אחד אחר.

ובקיצור, גיליתם את אלוהים? לבריאות. רק תניחו לי לנפשי. כי אני, בניגוד לאחרים, חיה עם עצמי בשלום ובאהבה.

זהו, אני את שלי סיימתי, ועכשיו לקצת אאוטפיטים מהתקופה האחרונה.

חולצה לבנה- דורותי פרקינס מלונדון, מעליה חולצת תחרה מנטה מבית שולי סיני ומכנסיים עלומים  שנרכשו במייסיס.


שמלה של טומי הילפיגר שנרכשה בג'רזי גרדנס


גופיית תחרה ופרנזים על רקע מנטה מבית שולי סיני, חצאית חיוכים של טליה.

חולצה ללא שרוולים (אמממממ..... זה מותר תאמינו לי) של אן טיילור, מכנסיים עתיקים של דנה מליק- נומה.



חולצת תחרה לבנה של שולי סיני וחצאית פרחונית צהובה של טליה


ולסיום, שישי בג'ינס: חולצה- תמנון, ג'ינס- מברלינגטון- ניו יורק, נעלי סקצ'רס ותיק כסוף מאורבניקה.


זהו להיום, ואתן- תיהנו מהחיים כי חיים רק פעם אחת!

ליצירת קשר איתי (לימי סטיילינג, הרצאות או סתם לכוס קפה עם עוגה):








2.5.2017

כחול לבן ומגנדה

חג עצמאות 69 שמח לכולנו!!!!

הבטחתי לעצמי שהשנה אני לא אהיה כל כך צ'יזית ומתלהבת... אז הבטחתי SO WHAT?

כמו כל שנה, גם השנה בימים שלפני החג, אני מוצאת את עצמי נמשכת ל"כחול לבן": בצבעי הבגדים, בבחירת מעצבים ישראליים או סתם בפיתה עם פלאפל...

הפוסט הזה ישלב את כל האלמנטים הנדרשים לחג שמח (חוץ מהפלאפל):

2 אאוטפיטים בכחול לבן (אבל לא מהארץ):
וכן, אני זוכרת שהבטחתי פוסט על איפה בדיוק האיזורים של ה"בזול" במנהטן. יבוצע בהקדם!

גופיה כחולה של ראלף לורן, ג'ינס לבן מנקסט והפרחים (לצה"ל) בנעליים לשדרוג הלוק.


חולצה ממייסי'ס, ג'ינס סקיני כחולים מברלינגטון, משקפיי מראה של גס ונעלי פלייפוט ורדרדות מהארץ.



אאוטפיט של מעצב ישראלי:
חצאית בסגנון שנות ה-70 מבית IMBAR שתמיד משמחים אותי. שווה לקפוץ לחנות בבית טפר.


ומגנדה אחד...
פירגון למוכשרת ישראלית שכבר כתבתי עליה בבלוג (כאן): היא גם מאפרת, גם סטייליסטית, גם מעצבת תכשיטים ובעיקר אישה מופלאה שגרמה לי להתאהב בה מהשניה הראשונה (וזה קשה שכן אני פולניה לא סימפטית במיוחד)...
גלי גרינפלד- MIOLA
אתמול, בערב החג, ביקרתי בסטודיו שלה והשתגעתי מהתכשיטים המיוחדים (כי סטנדרטיים יש תמיד).
אבל בעיקר עפתי על תכשיטי מגן-דוד שמלבד העובדה שהם כל כך יפים, הם גם הכי מתאימים ליום העצמאות:

ה"מגנדה" הותיק על גלי היפה



ו"מגן דוד על רגל אחת"



ועוד קצת מכל העושר והאושר שבסטודיו:




 



שיהיה לכולנו חג עצמאות שמח בכחול ולבן, שנדע לאהוב ולהכיל אחד את השני, שנשים קץ לקיטוב ולשנאה בינינו ושיהיה פה רק טוב! אמן ואמן


XOXO,
ענת.